עקביות

החלטתי להיות עקבי.

פעם בשבוע אני אקדיש...

לפחות פעם בשבוע אני אקדיש חצי שעה, לפחות, ליומן האינטרנטי הרדום שלי.

כל זאת, על-מנת שיוכל בבוא היום לשמש למטרה לשמה קם - פענוח עצמי.

ואו, זה ממש נשמע - בומבסטי!

********

בשבוע החולף היו לי הרבה שעות שבהן יעלה ישנה על הכתף שלי ואני בהיתי, חסר תנועה מפחד שאעיר את יעלה, בטלויזיה.

כדי לא להרדם ניסיתי לחשוב על כל מני דברים שהיו ודברים שצריכים להיות.

נגה כבר בת ארבע וחצי, יעלה בת 8 חודשים. שתיהן הבנות שלי. אני אבא שלהן.

סער רוצה שננסה להעלות זכרונות ילדות ביחד. מעניין למה.

יעלה פתחה את השבוע עם חום גבוה, בהמשך נגמר החום ונשארו כאבי שיניים. יש לה כבר סט של 4, עכשיו יוצאות החברות שלהן. ילדה זריזה. היא זריזה ואנחנו לא ישנים.

the early bird catches the avian flu!

ומי שלא ישן בכלל יש לו מלא זמן להיות מסטול מעייפות.

אני צריך 6 שעות שינה כל לילה. לפחות. עדיף יותר. אני אוהב לישון.

אני מתכנן לכתוב סדרה על כתיבה-תמה (קליגרפיה).

התחלתי לעבוד על הפתיחה:

בגיל מאוחר יחסית הבנתי שלמילה יש כח הרבה יותר גדול מזה של הציור. אמנם גם המילה היא יצוג סמלי של משמעות, אבל המלה הרבה יותר ברורה.

מכיוון שאני לא משורר כזה גדול נאחזתי במילותיהם של אחרים.

אם אני כבר מצטט, שווה לכתוב את הטקסט בצורה יפה.

ככה הגעתי לכתיבה התמה.