‏הצגת רשומות עם תוויות נגה גרשוני. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נגה גרשוני. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 24 במאי 2012

פיצק ופצפונת

ילדה קטנה שקופצת מהמדרגה האחרונה.
נופלת, מקבלת מכה.
כואב. איפה פה? ]נשיקה[ פה? ]נשיקה[ וככה עוד ועוד נשיקות לפצפונת הקטנה.
מלמעלה משקיפה אחותה הגדולה.
היא כבר מעדיפה לראות טלויזיה.

יום שבת, 14 בינואר 2012

ממרח כבד

לא, אין כאן מתכון של ממרח כבד.

אמא נהגה להתלונן על כך שכבר היום (אי אז בשנות השמונים) יש ילדים שמגיעים הביתה ואוכלים אוכל שחומם במיקרו מתוך שקית תעשייתית.
מיקרו ומזון מוכן היו חידושים בימים ההם, אבל הכוונה הייתה ברורה - יש ילדים שאין להם בבית  אוכל ביתי.

אמא בישלה למשפחה שלה מגיל 12. אני מניח שעד גיל 12 היא למדה לבשל, כך או אחרת, ומגיל 12 הביצוע נפל על כתפיה. בין שני הורים ניצולי שואה החיים לא היו פשוטים. סבתא סיפרה שהיא הפסיקה להתאשפז וחזרה למציאות כשהיא שמעה את אירית קוראת לאחותה "אמא". אז כן, לאמי היו כתפיים מאוד רחבות.

כשאת מבשלת למשפחה שלמה מגיל צעיר - את הופכת למיומנת. אמא ידעה להרים ארוחות בזמן אפסי.
כשאת מבשלת למשפחה שלמה מגיל צעיר ואוהבת את העבודה הזו - האוכל יוצא מדהים.

אין על האוכל של אמא.

בשכונה בה גדלתי בעפולה היו לנו שכנים מזרחיים. עד היום אני לא בטוח מה המוצא שלהם אבל האמא ידעה להכין פריקסה, סוף. למי שלא בקיא בפרטים - פריקסה=לחמניה תוניסאית. מין סופגניה פריכה עם מילוי שמבוסס על מה שבא לכם, לא מתוק. עדיפות לסלט טונה עם ביצה קשה, תפוחי אדמה, זיתים וקצת חריף.
אפילו הילדים ההם אהבו את האוכל ואת המאפים של אמא. חוץ מהפריקסה שהיה עניין של גאווה משפחתית. אני אתן לכם את הסיפור הזה ברשומה אחרת.

השכנים הרוסיים היו מנומסים מכדי לבוא אלינו הביתה, אבל האמהות תמיד מצאו דרך להחליף מאכלים ומתכונים.

כשהייתי גדול מספיק כדי שיהיו לי חברים עם רשיון ואוטו, החגיגה הגדולה של הקיץ הייתה רצף של נסיעות לים. נסיעות שלוו בפיתות עם ממרח כבד של אמא של סלע וחמוצים.

היום אנחנו נאבקים כדי לתת לבנות אוכל אמיתי. מסתבר שיש משהו ממכר בקטשופ. אין לי הסבר אחר לעובדה ששתיהן מעדיפות שניצלים עם קטשופ על פני כל דבר אחר.

כששירי הכינה לסוף השבוע אורז ובשר לפי מתכון של אמא שלה, נגה טענה בתוקף ששל סבתא יותר טעים.
לך תסביר לילדה שפעם היא תתגעגע לאוכל של אמא.

אני אנסה לשחזר כאן את המתכון של הממרח ההוא. עדכונים בקרוב.

יום שישי, 19 באוגוסט 2011

אפיון סוגים שונים של בכי של תינוקות - המשך 1

במהלך הימים האחרונים זוהה סוג חדש של בכי, להלן המאפיינים:


סוגסטיה
סוג זה של בכי נשמע כתקתוק מונוטוני של מטרונום: תיק-תק, אלא שהצליל דומה יותר לגעיה עמומה: אה-הה (שתי התנועות בסגול).
בכי זה מופיע לאחר מאבק פנימי ממושך של התינוק נגד העולם ככלל. לא זוהתה תבנית המאפיינת את המקצב המדוייק או כזו החוזה את הופעתו של בכי זה.
הסיכון העיקרי בבכי זה הנו כניסה למצב דמוי טראנס בו ההורים יהפכו לגושי בשר חסר מודעות ולכן חשוב לעוצרו בעיקר בזמני נסיעה למרות הפיתוי הרב לתת לו להמשך.
כן, בכי זה ממש נעים לאוזן ומשרה תחושת שלווה.

יום שישי, 15 ביולי 2011

כשתהיה גדול

כשהתחלתי את הבלוג ידעתי שחלק מהעניין הוא לתעד עבור צאצאי רגעים שבהם אמרתי להם שיום אחד, כשהם יהיו גדולים - הם יבינו.
אני יודע שאמרו את זה לי מספר לא מבוטל של פעמים. אני לא זוכר אף פעם אחת כזו בצורה מוחלטת מספיק כדי לדעת מה לא הבנתי אז. אולי עדיין יש לי פערים להשלים?
אז כדי שלצאצאי לא יהיו פערים.


היום בפעם הראשונה אמרתי לנגה שכשהיא תגדל היא תבין, משהו שחשוב לתעד.


במהלך הנסיעה לקניות בלמתי בחוזקה לפני צומת. לא הפגנת נהיגה משובחת, חוסר תשומת-לב רגעית שגררה בלימה חזקה מדי. חזקה חזקה - אבל לא מספיק חזקה כדי להפעיל את ה ABS.
את נגה זה עדיין ריגש.


- אני אוהבת שאתה עושה ככה.
- אבל אני לא.
- אם תעשה ככה עוד פעם אני אוהב אותך יותר.
- נגה, אני בטוח שכשתהי גדולה את תאהבי אותי יותר אם אני לא אעשה ככה.


אני משתדל לנהוג בזהירות.
אני מקווה שאת מבינה.
אוהב, אבא.

יום שישי, 20 במאי 2011

מתכונים

ארוחת השבת אצל סבתא וסבא.
יש פלפל ממולא וגם שעועית


- סבתא איך הכנת את הפלפל?
סבתא מספרת על פלפלים ואורז, על בשר טחון ותבלינים. מערבבים, מבשלים, ממלאים, מבשלים, בודקים,...


- סבתא אני רוצה את המתכון.


מהיום נגה יודעת להכין פלפל ממולא. אחרי שהיא תכין נדווח לכם איך יצא.

יום רביעי, 18 במאי 2011

אפיון סוגים שונים של בכי של תינוקות

מבוא
עובדת היותנו גזע מצליח בעולם נעוצה ביכולתנו להתרבות.
רביה זו, משמעותה אחת - כולנו נגדל ילדים.


גידול ילדים הופך אותנו, ההורים, לקהל של המוזיקאים הצעירים - ילדינו.


קיימת ספרות עשירה שמבחינה בין סוגים שונים של בכי.
בספרות עד כה ניתן למצוא אפיונים המבוססים על סיבת הבכי - רעב, בדידות, כאב וכדומה; על מבנה המשפט המוסיקלי - מונוטוני, עולה, מתפרץ וכדומה.


תיאור השיטה
במאמר זה אנו מציאים שיטת מיון חדשה המבוססת על תוצאותיו המיידיות של הבכי ועל השלכותיו בטווח הזמן הבינוני והארוך.
בפרק זה ננסה להביא תיאור נאמן של הבכי על-מנת שההורים הטריים שבין הקוראים ייטיבו לזהות את הבכי הנדון.
אנו נמנעים מהוספת הקלטות שמע משתי סיבות:
1. אנו משוכנעים ששיטת המיון והאפיון החדשה כה פשוטה, ברורה ואינטואיטיבית, שתיאור מילולי של קולות הבכי יספיק על-מנת שכל ההורים ידעו לזהות את סוג הבכי הנכון. כל זאת נכון עוד יותר לאחר שמיעה ראשונה של אותו סוג הבכי כשהוא בוקע מהתינוק שבטיפולם.
2. על-מנת שלא לגרום לנזק לקוראי המאמר.


שעטה
סוג זה של בכי נשמע כגרגור לא מרוצה: גר-עה גר-אעה גר-עה...
התגובה המיידית לסוג זה של בכי היא נקע בצוואר המלווה במבט מבוהל לעבר התינוק שלכאורה נחנק.
לאחר מספר דקות של בכי מתמשך, בו ההורים מייחלים שאולי בכל-זאת התינוק כן יחנק, ניתן להבחין בעדרי בקר המתחילים לשעוט בפראות בכל הכיוונים.


חושך
סוג זה נשמע כרצף של נקישות עמומות: אהה - אהה - אהה...
בטווח הזמן המיידי בכי זה עלול לגרום להורים להתקף חרדה - הבכי עצמו נשמע כאילו תינוקם הרך נוגח בעקשנות ברהיטים.
השפעתו של בכי זה ניכרת בישובים בהם רבים עטלפי הפירות (או במערות) בטווח הזמן הבינוני - הנקישות גורמות לעטלפים לאבד את חוש הכיוון ולהתקל במבנים ובעצים. מחזה שכלל אינו נעים.


שפל
סוג זה של בכי נשמע כנהמה מתמשכת: ממממממממ-אה ממממממממ-אה ממממממממ-אה...
לבכי זה אין השפעות ידועות בטווח הזמן המיידי שכן, רוב ההורים כלל לא חשים בו. אלו שכן הגיבו תיארו תחושת שלווה.
בגלל מאפיינים אלו של בכי זה יש חשיבות גדולה לעצירתו ע"י ההורים שכן בכי זה בקרבת הים עלול, בפרק זמן של כחצי שעה לגרום ללהקות לוייתנים ודולפינים להתקרב יתר על המידה אל החוף ולהתקע בחול עם בוא השפל.


סיכום ופעילויות להמשך
כפי שהדגמנו במאמר זה, ניתן להשתמש בשיטת אפיון פשוטה, ברורה ואינטואיטיבית המזהה בבירור את סוג הבכי ואת השלכותיו על הסביבה.


אנו מציעים להמשיך באיסוף הנתונים על-מנת לאפשר זיהוי מלא וטוב יותר של השפעותיו של בכי התינוקות על הסביבה בה אנו מגדלים את ילדינו - דור העתיד. 
ניתן לבחון גם בדיקות לטווחי הזמן הארוכים יותר - ימים, שבועות ואף שנים.

יום ראשון, 1 במאי 2011

יום שלישי, 19 באפריל 2011

שיבולת שועל

שבת, טיול רגלי במושבה.

נגה אספה כמה פירות, כיוונה וזרקה עלי.

- אבא, יהיה לך ילד אחד.
- אבל יש לי גם אותך וגם את יעלה.

אולי אני צריך לשאול את שירי...

יום שבת, 2 באפריל 2011

X


הפעם עיקר הרשומה אינו שלי.
יצירתיות בגיל 5:

(למי שהחמיץ: הצילומים והקולאז' - סלע.
הנעליים - נגה.)

יום רביעי, 23 במרץ 2011

כוכב

- מתי רואים את כוכב נגה?
- אחרי השקיעה או לפני הזריחה.
- ומתי רואים את כוכב יעלה?

יום שבת, 26 בפברואר 2011

ואוו!

נגה - כולם הלכו?
אני - כולם הלכו.
נגה - אנחנו המון.
אני - אנחנו המון, ארבעה.
שירי - ואוו, אנחנו ארבעה!

כן, הולכים לקרוע את הנת"צ!

יום ראשון, 13 בפברואר 2011

רוטב

אתמול הכנתי רוטב בולונז. כמעט.
רוטב די דומה לבולונז.
הוספתי צנוברים, פפריקה חריפה ומתוקה, גזר, פלפלים.

לקראת הסוף ביקשתי את עזרתה של נגה, שאלתי אותה אם חסר משהו לרוטב.

- פסטה!

יום שבת, 29 בינואר 2011

מה?הפיכה!

בתוניס - מהפכה.
במצרים - מהפכה.
בישראל - דיווחים שאינם אמת, דירות יוקרה במגדלים, תכנון תשתיות לקוי,...

אצלנו בבית יותר עממי.
השבוע יעלה הפציעה שן חמישית, כנראה שבשבוע הקרוב תפציעה החברה השישית. השיניים שלה יוצאות במאמץ ובסבל רבים.

הוזמנו עי זוג חברים לטייל היום בסביבת הבית שלנו באתרי הפריחות של אמצע החורף. נאלצנו לוותר כי נקראנו לסייע בסידור הבית של סבתא וסבא בראשון.
מצאנו מלא דברים מאובקים.
עבודות ישנות של שירי. הכל במיכלי המחזור.

זרקנו המון.
שירי זרקה המון - אני רכושני מדי.
סחבנו חלק מהדברים הביתה. אני מאמין שבמהלך הימים הקרובים אני אזרוק את רובם.
קשה לי לוותר על דברים שאהבתי פעם.
תמיד יש לי הסבר למה כדאי לשמור על הפריטים הללו ולהמשיך לטפח את האוסף.
לשירי יש את אותו ההסבר לקושיה ההפוכה. למה כדאי לזרוק את הפריטים? כדי לשחרר את הנשמה; כדי לאפשר לדברים חדשים להכנס.
נדמה לי שאני יכול לצבור עוד פריטים בלי לוותר על הישנים.

בכל פעם שאני זורק משהו שסחבתי לאורך שנים, אני מאבד חלק ממני. לא גדול, לא מאוד חשוב היום, אבל כזה שהיה חשוב מספיק בעבר כדי שאני אשמור אותו. בכל פעם שאני מוותר על פריט כלשהו אני מודה בכל שהזדקנתי - פעם נצרכתי לדבר, היום כבר לא.
אני לא רוצה להזדקן. כל עוד אני רק צובר - אני מתבגר. הויתור הופך את העניין למשהו שקרוב יותר לסוף הדרך.
מזה היה לי מספיק כילד. הייתי הילד הכי מורבידי וציני בעולם. מתתי מספיק, עכשיו אני צובר. גם בשביל מי שאני היום וגם בשביל מי שהייתי פעם, כילד שדיבר על המוות כעל דבר מובן מאליו, חלק משגרת החיים.

היום זרקתי חוברות של נשיונל-ג'יאוגרפיק. ויתרתי על עוד משהו שכילד מאוד רציתי.
אני חייב לעשות מקום לאוספים של נגה ויעלה.
אני חייב לעבור מהפכה.

יום שבת, 6 בנובמבר 2010

היום

0600 - השכמה; השתלטות על הקטנה אגב איגוף ע"י הגדולה.
0605 - כניעה מוחלטת על המזרן בסלון.
0700 - סדקים ראשונים בקואליציית הבנות, הקטנה מפהקת.
0730 - הקטנה נרדמה.
0800 - עולים עם הגדולה למשחקיה.
0930 - בכי, הקטנה התעוררה.
0931 - העברת הפיקוד לשירי.
1030 - הכנת ארוחת בוקר.
1130 - סיום ארוחת הבוקר.
1430 - כוס קפה שניה? (קיים ערפול מסויים בדיווח לגבי שעות הצהריים והערב המוקדמות, הנושא עדיין בבדיקה.)
1700 - כוס קפה שניה?
1800 - השלמת ההכנות ליציאה.
1830 - יציאה עם שתי הבנות לרחוב הבילויים בגדרה.
1900 - התיישבנו; הקטנה נרגעה; אכלנו.
2100 - התקפלות.
2130 - עכשיו; הגדולה הלכה לישון; הקטנה תכף תרדם; גם אנחנו.

יום רביעי, 23 בדצמבר 2009

סגול

חזרנו מנסיעה, ברדיו התנגן with-or-without you...
- אמא, אל תעצרי את השיר!
- בסדר.
- זה שיר סגול.

יום שלישי, 8 בדצמבר 2009

הו, איזה רשע, בת מספר תשע!

ת.ל. משוער לפי ו.א.: 24/05/2010
מנח: אורכי
מיקום: קדמית
.
.
.
צרבלום: הודגם
גומה אחורית: הודגמה תקינה
עדשות: הודגמו צלולות
שפתיים: הודגמו צלולות
.
.
.
סרעפת: הודגמה שלמה
.
.
.
איבר מין: הודגם (נקבה)
אצבעות: הודגמו X2
בהונות: הודגמו X2

זו לא רשימת קניות, זו אחותה החדשה של נגה.

יש לכם רעיונות לשמות מצויינים?

יום שני, 30 בנובמבר 2009

בית קטן בערבה

אנחנו צריכים לדון עם אבא על הצעת הפשרה.
העניין הטיפשי הזה לא מפסיק.
אבא שלח את ההצעה שלו בצורת מכתב מעורך הדין שלו.
היוזמה לא בידינו (אני משתדל לא להיות מיליטנטי בעניין), אנחנו צריכים להגיב להצעה הזו.

עכשיו אני צריך לעשות לאבא שלי את מה שאני מאמין שהוא עושה לנו כל חיינו - להפוך אותו לאדם זר, ולהתייחס אליו כאל כזה.
כך-וכך ש"ח בכאלו תנאים, כך-וכך בתנאים אחרים, סכום זה במצב כזה, וסכום אחר במצב אחר.

קצת קשה לי עם זה.

וזה עוד במצב שאנחנו עובדים על פשרה.
איך אני אוכל להסביר את זה לנגה בעוד עשר, חמש-עשרה שנים?
איזה שאלות היא תשאל?
איך אני יכול להסביר את זה לסער ולרקפת היום? לעצמי?

טיפשי זו מלה קטנה מדי!

שיר ברדיו

בדרך מכאן לשם פתאום הבנתי שנגה, חוץ מהיותו שם מצויין, הוא גם ראשי התיבות: נס גלוי והווה.

(לא, אני לא חוזר תשובה... רק מתפעל מכל מני דברים שקורים בדרך.)

יום רביעי, 30 בספטמבר 2009

תשע

הוי איזה רשע - בת מספר תשע.

נכון להיום - לנגה צפויה אחות לקראת סוף מאי.
:)

יום שלישי, 21 ביולי 2009

לילה טוב

לילה-טוב סלון
לילה-טוב מטבח,
נגה הולכת לישון
איזה רעיון מוצלח.

חלק מטקס ההעברה למיטה.
עד גיל שלוש, עד עכשיו.
ידעתי שיבוא היום שאני אפסיק לדקלם איתה כשאני מעלה אותה למעלה למיטה, לישון.
הגיע מהר.

ליה טוב נגה.