יש - היה - קופון.
אז צריך היה לממש אותו. אז מימשנו, שזה אומר לילה באמצע השבוע וארוחת בוקר.
ברגע שזוגתי הניחה את השפופרת (שלחה את הדואל למעשה), הודיעו ברדיו שבשבוע הבא תכנס חזית סוערת, גשם, ברקים ורוחות כמו שעוד לא ראינו.
צדקו.
הצימר בחד-נס היה מאוד נחמד, אנחנו מאוד נהנינו.
הדרך הייתה, אפעס, קצת לא.
אכלנו ארוחת ערב מצויינת ב"צרפתיה הקטנה" בעפולה. אנחנו לקוחות חוזרים כבר מאז ימי ראשית המסעדה. המשכנו לטבריה, בין טבריה לחד-נס הבנו שאנחנו במימד מקביל.
החושך היה שחור-עמוק, והמגבים נלחמו ללא הרף בטיפות שעל השמשה.
בכל פעם שחשבתי שהכביש נגמר השמיים נדלקו וזכיתי במבט חטוף בהמשכו של הכביש המתפתל.
אחרי הפיתול השלושים ושש העזתי להדליק אורות גבוהים - טעות!
השמיים התעצבנו עלי - הברק לא האיר את השמיים, הוא צרב את תמונת המגבים, באמצע הדרך על השמשה, ברשתית שלי ושל זוגתי.
שנינו ראינו תמונה של שני קוים מקבילים בשיפוע - איכשהו זוגתי ואני הצלחנו לנווט עד לצימר.
עם-זאת, הסיכום אופטימי:
ביום חמישי בבוקר התפנקנו עם ארוחת הבוקר המאוחרת בצימר.
אחר-כך התפנקנו בשוקו טעים בשוקולטה שבראש-פינה.
בשישי חגגנו לגיסתי לעתיד את יומולדתה עם פשטידת שוקולד.
בשבת אירחנו את משפחתה של בת-דודתי - שמרים-שוקולד.
שבוע טוב.
