חיכה שנזכר בו.
החלטנו ששבוע לפני שפג-תוקפו זה זמן טוב לנצל אותו.
התקשרנו כדי לוודא שיש מקום במסעדה. יש. הם כשרים אז הם נפתחים לקהל במוצ"ש רק בשעה 2115.
בסדר, נגיע...
סבתא וסבא באו לשמור על נגה.
ויצאנו לארוחה זוגית אחרונה לפני הלידה.
למרות כל הרמזורים הגענו 10 דקות לפני הזמן.
ישבנו באוטו וחיכינו. הייתה מוזיקה טובה ומיזוג.
ומגרש חניה ריק.
בשעה היעודה יצאנו מהאוטו וחצינו את הגשרון לדשא.
מקום יפה.
נכנסנו לפרגולה והמלצרית חייכה אלינו.
ברקע שמעתי מוזיה של מערבוי ספגטי וראיתי עשבים שמתגלגלים מצד אחד של המסעדה לצידה השני.
טבח, מלצרית ואנחנו.
התיישבנו. המלצרית ערכה את השולחן, הגישה לנו תפריטים, המליצה לנו על המנות הטובות.
אכלנו. היה טעים.
הגיעו העיקריות - היה מאוד טעים.
בשעה עשר וחצי, אחרי שהתעכבנו במיוחד בבחירת הקינוחים, התחילו להגיע עוד אנשים.
הקינוחים היו מצויינים ממש.
נפרדנו אחרי שהבטחנו לחזור.
כדיתא.
תבואו מוקדם.
