לילה טוב

לילה-טוב סלון
לילה-טוב מטבח,
נגה הולכת לישון
איזה רעיון מוצלח.

חלק מטקס ההעברה למיטה.
עד גיל שלוש, עד עכשיו.
ידעתי שיבוא היום שאני אפסיק לדקלם איתה כשאני מעלה אותה למעלה למיטה, לישון.
הגיע מהר.

ליה טוב נגה.

סוזן וגה

אישה קטנה, גיטרה, בס וחשמלית.
מי שלא היה - לעולם לא ידע מה החמיץ.

כן, בהופעה הראשונה היא ביררה, בשניה היא סיכמה -

New-York is a girl; Tel-Aviv is a HOT, gay man...

היינו עם סער ורקפת והדס ושחר.

לפני שיצאנו סבתא וסבא באו כדי לשמור על נגה. ממש לפני שיצאנו נגה שאלה "נשיקה וחיבוק!" כן, היא שאלה עם סימן קריאה.

אחרי שהיא סחטה את כל החיבוקים והנישוקים שאפשר בחצי דקה, סבא חיים ציין שיש לנו ילדה מקצועית.

בטח כבר הבנתם - היה ערב מצוין.

קקטוס

ביום שבת חגגנו לנגה יומולדת 3 בחיק המשפחה.

היה נחמד מאוד. כל ההורים והסבתות והסבים והדודים הגיעו (נאלצנו לוותר על בני-דודים מפאת אילוצי מקום), הביאו מלא אוכל, המון מתנות - שמייח!

נגה הייתה מאוד מרוצה.

אבא היה שקט ומרוחק, כתמיד.
אחרי כשעה הוא וסער יצאו להביא את דוד רימון שגר בסביבה וביקש שיביאו אותו.

רקפת ואני קיווינו שהם ידברו במהלך הנסיעה ויקבעו משהו לגבי המשך היחסים המורכבים בין האחים לבין אבא.
הנסיעה, שביום גרוע צריכה לקחת 10 דקות לכל כיוון, לקחה שעה.
היינו בטוחים שהם דיברו ודיברו ודיברו...

בסוף היום לפני שסער ורקפת הלכו, שאלנו אותו - נו על מה דיברתם?
- כלום.
- איך כלום? שעה? כלום?
- כלום! עד רימון לקח לנו 2 דקות, אחר-כך לא יכולתי לדבר יותר. ואז נסענו למשתלת קקטוסים "מאממתתתתת" שאבא היה חייב לעצור בה ולקנות קקטוסים לבית.

---
יש לאבא שלי נכדה אחת.
הוא רואה אותה פעמיים בשנה בערך.
קשה לו להפתח וליצור קשר גופני ורגשי. גם איתה.

הגעת; אתה פה; ליד הנכדה שלך.
מה אתה בורח עכשיו לתוך משתלה מחורבנת?

אבא שלי קצת טמבל.
לא; אבא שלי טמבל.

לפעמים אני תוהה, אולי סער ורקפת צודקים, אולי אין לו תקנה.

שבע שנים טובות

לפני יומיים חגגנו את יום הנישואין שלנו. שבע שנים. זו הייתה השנה הכי קשה שלנו עד היום.

השכנים החדשים שלנו הם זוג מעורבב – הוא שומר-מצוות, היא חילונית.
כשפגשנו את השכנה בפעם הראשונה נדמה היה שהיא מתנצלת.
בזוגיות שלהם יש עוד סוג של בעיות – בעיות הלכתיות. בכל זוגיות יש בעיות שצריך לפתור.

זו הייתה השנה הכי קשה בגלל כל מני סיבות חיצוניות שאין לנו עליהן שליטה.
זהו – הייתה.

בהיבט החיובי – השנה ראינו הרבה ניסים.

הזמן רופא גדול

היום, לאחר זמן רב שבו לא הזדמן לי לקרוא בלוגים בכלל ולכתוב בפרט, קראתי את הבלוג של זרש.

חשבתי על עירית כלפה ז"ל (עפולה, מתישהוא בשנות השמונים), על איך שהיא ומשפחתה נאבקו בגידולים מאז שהיתה נערה.
הסרטן (הודג'קינס) גידל אצלה כל מני דברים. בפעם האחרונה שהוא חזר הוא גידל אצלה גם יאוש.

חשבתי על דודה סמדר בליצבלאו ז"ל (קריית חיים, לפני פחות משנה), וגם על אמא, חוה גרשוני ז"ל (עפולה 1999).
גם אמא וגם סמדר התעלמו מכאבים קטנים, מכל מני סימנים משניים.

אמא הייתה אחות לפני שהייתה מורה. דודה סמדר הייתה מטפלת ברפלקסולוגיה.
שתיהן נשים עם הבנה לגבי פעילותו התקינה של הגוף.

הסרטן מגדל יאוש.
אל תתעלמו מהגוף שלכם. אל תתיאשו.

סגפנות

חמי נוהג להציג את עצמו כחצי פולני. ומה החצי השני? - גם פולני.
גם זוגתי, כמו אביה, חצי פולניה וחצי פולניה. גם גיסתי וגיסי.

גיסתי היא גם ילדת סנדביץ'. ילדת סנדביץ, ופולניה.
היא מהאנשים שזה בסדר להשאיר אותם שיקראו לבד בחושך.
כשמעליבים אותה - היא מתנצלת.

ואני מה? אני באופן מעשי ישראלי. באופן רשמי אני חצי הונגרי מצד אמי, ומצד אבי אני רבע רוסי ורבע פלסטיני*.
ואני מצחצח שיניים עם משחה שמטעמי זכויות יוצרים ופרסומות נקרא לה "פי-מלוחה-אס".

כל ההקדמה הזו כדי לספר לכם שהיום זוגתי ואני חשבנו איזו משחת שיניים ניתן לילדה לצחצח בפעם הראשונה. את הקמולכולמגייט או את הפימלוחהאס?
ואז היא סיפרה לי שגיסתי סיפרה לה שיש פימלוחהאס בצבע אחר שאינה כה מלוחה, ושאני בטח משתמש במלוחה כי אני כזה סגפן.

לא הפסקתי לצחוק במשך חמש דקות שלמות.
גיסתי, אני אוהב אותך.

--------
* לפי האמנה הפלסטינית, למיטב ידיעתי, מי שיש לו שושלת של אבות שהיו בארץ לפני 1942, נחשב לפלסטיני.
אני דור חמישי מצד אבי. פלסטיני!

התקף לב

(אחי) - תמות אתה מהתקף לב!

מה?, ככה פותחים שיחה?
נכון שמצאו אצלו סימני נפט בזמן בדיקת מאמץ.
נכון שהוא הלך לבדיקת תפקודי לב בעזרת הזרקה של כל מני כימיקלים רדיואקטיביים. (לא, הוא לא זורח בחושך. גם לא כשמנערים. ניסיתי.)
נכון שבבדיקה המלאה והמקיפה נמצא שהוא בריא.
זו סיבה לפתוח כך שיחת טלפון משמחת.

כן.
שתמות גם אתה.

אחיך האוהב.