יום הזכרון - יום העצמאות

לפני הצפירה של יום הזכרון אחי שאל שאלה שטילטלה אותי.

לקח לי קצת זמן להבין מה כל-כך הסעיר אותי בשאלה הזו.

זו לא הקנטרנות, או הילדותיות או ההתגרות. 

כל אלה היו ברורים לי אם היה מדובר בנער מתבגר שצריך למצוא דרך להתמרד, ובכל זאת, לא זה מה שהטריד אותי כל-כך.

מה שהטריד אותי היתה העובדה שגם אני התחבטתי עם השאלה הזו לא מעט. רק בשנים האחרונות הצלחתי לנסח לעצמי תשובה מספקת לשאלה הזו.

ביום הזכרון אנו נדרשים לכבד את זכרם של הנופלים. בדרך כלל אני לא מאנשי הרקמה האנושית האחת, אבל ביום האחד הזה, מתוך שאנו זוכרים אותם - אנחנו לא לבד. 


לא מזמן בהגדה של פסח דיברנו על ארבעת האחים. הלבד הזה שיך לאח הרשע - "מתוך שהוציא עצמו". ביום הזה, כמו בערב הפסח - אנחנו לא לבד.


כששירי ואני נישאנו הסביר לי הרב שלמרות שאני מכיר את הטקסטים על-פה, חלק מהטקס הוא שהרב מנחה את החתן - אומר לפניו ומחכה שהחתן יחזור. הטקס הוא חלק מהתוכן.


אחרון חביב - אחי - אתה לא לבד.